רובנו מכירים את זה, ראינו רעיון מעולה לשימוש חוזר בחומרים לבניית מתקן כלשהו לבית ואנחנו לא יכולים לחכות שיהיו בידינו כבר גלילי הקרטון של נייר הטואלט, קופסאות השימורים הריקות או בקבוק השמפו שנגמר כדי להוציא את הרעיון לפועל. העניין הוא שלא כל רעיון שנראה מדליק בהתחלה מתגלה ככזה בסופו של עניין.

אז נדלקה לה הנורה מעל הראש...

ואז לקחנו את הנורה, פירקנו לה את התחתית ועשינו ממנה אגרטל. אבל איך הגענו לזה? ישנן שתי אופציות: או שחיכינו שתישרף לנו הנורה ואז העברנו אותה את הפרוצדורה, או שהרסנו נורה תקנית במיוחד לצורך העניין. האפשרות הראשונה פחות סבירה והאפשרות השנייה די בזבזנית וגם לא ממש ידידותית לסביבה. אז לפני שאנחנו נהיים יצירתיים יתר על המידה בואו נעצור רגע ונחשוב: האם המוצר הסופי שווה את הטרחה, מהי כמות העבודה המושקעת מצידינו, והחשוב מכל – האם בסופו של דבר באמת נשתמש ביצירה החדשה שלנו.

לאיפה זה הולך?

בואו ניקח את רעיון הפיכת קופסאות השימורים הריקות שלנו למתקן לאחסון בקבוקי יין לדוגמא. באמת שמדובר בעיצוב מדליק, אפשר לשבת ולצבוע בכיף, להדביק את הקופסאות זו לזו וכו'. אבל כמה מאיתנו באמת מחזיקים בבית כמות בקבוקי יין שתצדיק את המאמץ? המקום שתתפוס היצירה החדשה הוא גם נושא לשיקול ואתם עלולים למצוא את עצמכם מזיזים אותה ממקום למקום עד שיום בהיר אחד תקוץ נפשכם בה והיא תמצא את עצמה בנתיב המהיר לפח האשפה.

טוויסט בעלילה

אז אחרי שסיכמנו שלא כל רעיון צריך למצוא את דרכו ממסך המחשב אל שולחן המטבח, בואו נהפוך את הקערה על פיה – אפשר ורצוי ליצור יצירות, גם אם ידוע שלא תשתמשו בהן לאורך זמן. למה? כי זה כיף!

אין מה לעשות, בתור מבוגרים קוביות בנייה רחוקות מאיתנו מרחק שנות אור וחסרים לנו מיני יצירות שתפקידן לגרות את התאים האפורים שלנו. הפעילות הלא שגרתית הזו גורמת לנו לראות דברים בצורה שונה, ליצור משהו במו ידינו, ואפילו מתפקדת כמעין "טיפול בעיסוק" שמהווה מקור הנאה ומרגוע. החסם היחידי שעלינו להסיר הוא ההתאהבות בפריט.

זמן לומר שלום

לכל אחד ואחת מאיתנו ישנו פריט כלשהו במצב בלוי, קרוע, מרופט ושאיבד את צורתו המקורית מזמן, ובכל זאת אנחנו בוחרים להשאיר אותו בגלל ערך סנטימנטלי שהוא מסמל עבורנו. כך גם ביצירה שלנו, אנחנו נמנעים מלהשליך אותה ומגנים על קיומה בחירוף נפש, גם כשברור שזמנה עבר. זה המקום לחזור לילדות וללגו. נסו להיזכר בעצמכם בתור ילדים, האם קרה מצב בו השארתם את המשחק שבניתם באותה הצורה ליותר מיום אחד? ברור שלא. ההנאה כולה הייתה טמונה בידיעה שבונים משהו רק בכדי להרוס אותו בעוד כמה שעות (לכל היותר) ולבנות מחדש משהו שונה. כך גם ביצירות השימושיות שלכם. הבנייה מאפשרת לתת דרור לחלק היצירתי שלנו ולספק עבורנו שעות של הנאה. האחריות שלנו בעסק הזה היא שצריך לדעת מתי לומר די ולהיפרד כידידים.

אז קומו, קחו פריטים יומיומיים ותנו להם חיים חדשים. רק תבטיחו שני דברים:

אל תהרסו סתם דברים שתשליכו אחרי יום. אם מקלקלים משהו שעובד, אז רק למטרה טובה.

אחרי שתחליטו שהגיעה זמנה של היצירה החדשה שלכם לעבור הלאה, אנא דאגו שתעבור הלאה אל פחי המחזור המתאימים. אנחנו בכל זאת מנסים להעביר פה איזשהו מסר חינוכי, תודה :-)